הכרעת דין בתיק ת"פ 4644-09

1.         האישום

הנאשמת הובאה לדין בגין שתי עבירות: תקיפת שוטר והפרעה לשוטר במילוי תפקידו.

על פי האישום ביום 1.5.07 עוכבה הנאשמת על ידי השוטרות ג'ני סמדר וטוני וגנר, לאחר שסירבה למסור לשוטרות פרטי זהותה.

בנוסף נטען כי הנאשמת בעטה בשוטרות ושרטה אותן וכי השתוללה בתחנת המשטרה.

2.         התשובה לאישום

הנאשמת כופרת בעובדות. השוטרות סירבו להזדהות בפני הנאשמת. מעצרה של הנאשמת לא היה חוקי. הנאשמת הותקפה על ידי השוטר עדי מאיר והיא לא תקפה אלא "התכווצה אינסטינקטיבית" משביקשו לאזוק אותה.

3.         תימצות הראיות

עדת התביעה העיקרית היתה ע.ת. 4 סמדר אברהם (ג'ני) אשר זכרה פרטי האירוע. על פי עדותה של ע.ת. 4 היא וע.ת. 5 (טוני וגנר/מסיורה) עמדו "באיזור המשביר" לצורך אכיפה כנגד הולכי רגל כאשר שתיהן במדי משטרה, זוהרת וכובע. משהבחינה ע.ת. 4  בנאשמת חוצה מעבר החציה באדום, פנתה לע.ת. 5 וביקשה שתפנה לנאשמת ותבקש ממנה תעודת זהות, לצורך רישום דו"ח. ע.ת. 5 (כך על פי ע.ת. 4) פנתה לנאשמת ואולם הנאשמת התעלמה מפניית ע.ת. 5 וע.ת. 4 החלה רודפת אחרי הנאשמת. גם ע.ת. 4 פנתה לנאשמת ודרשה שתמציא תעודת זהות והנאשמת השיבה " אני לא חייבת לכן שום דבר ולא אציג תעודה" (פרוט' עמ' 22 ש' 3). הנאשמת " השתוללה במקום ועשתה פרובוקציות" וגרמה להתקהלות. אשר על כן ביקשה ע.ת. 4 סיוע. למקום הגיעו ע.ת. 3 דניאל אליה (סמלת היחידה) ועוד 3 שוטרים ומשנאשמת עמדה על סירובה להזדהות, עוכבה ונלקחה למשטרה במגרש הרוסים. גם שם סירבה הנאשמת להזדהות בפני חוקר בשם עדי מאירי (ע.ת. 2). בנסיבות ביקשו השוטרים לחפש בתיקה של הנאשמת והנאשמת בתחילה הסכימה. לאחר הוציאה נייר עיתון מגולגל והכניסה אותו לחלק האחורי של החצאית. משנחשדה הנאשמת בעבירת סם, נערך על הנאשמת חיפוש בעירום בחדר (מוצנע) הנאשמת תקפה את ע.ת. 4 ו- 5 כשהיא בועטת ומשתוללת ואז נאזקה. בתיק הנאשמת נמצאה תעודת זהות על פיה זוהתה הנאשמת. בדו"ח עיכוב (ת/4) נרשם על ידי ע.ת. 4 כי הנאשמת סירבה לזיהוי, הכשילה ותקפה שוטרים ובתגובת הנאשמת ציינה " אתם כאלה נבלות ופוסטמות". הנאשמת סירבה לחתום על דו"ח העיכוב.

בחקירה הנגדית העידה ע.ת. 4 כי ע.ת. 3 וע.ת. 4 נכחו בחיפוש.

משנדרשה ע.ת. 4 לציין מתי נאזקה הנאשמת השיבה כי הנאשמת נאזקה לפני החיפוש ואולם תקנה דבריה בחקירה חוזרת והסבירה, לאחר שעיינה במזכר שערכה כי הנאשמת התנגדה לחיפוש, תקפה ואז נעצרה ונאזקה (ראה פרוט' עמ' 27 ש' 4-3).

משנדרשה ע.ת. 4 לשאלה אם הנאשמת ביקשה ממנה ומע.ת. 5 להזדהות השיבה " לא זוכרת שהיא ביקשה. גם אם ביקשה - אם אני במדים  אני לא חייבת להציג תעודה" (פרוט' עמ' 24 ש' 21 ופרוט' עמ' 21 ש' 4) והוסיפה " בזמן הפעולה, אני לא יכולה להוציא את התעודה. היא התלהמה וברחה. לא היה לי זמן לחפש את התעודה, בטח לא בזמן הזה" (פרוט' עמ' 24 ש' 24-23) ובנוסף אמרה " היא קיבלה ממני דו"ח תנועה עם הפרטים שלי" (פרוט' עמ' 25 ש' 12).

ע.ת. 5 טוני מסריוה (וגנר)  לא זכרה האירוע ולפיכך הוגש מזכר שרשמה (ת/5). במזכרה כתבה כי הנאשמת נחשדה בחציית מעבר חציה באדום לפיכך פנתה אליה וביקשה תעודת זהות. הנאשמת בתגובה אמרה לה " מי את בכלל" והמשיכה ללכת בהליכה מהירה. אז הצטרפה אליה ע.ת. 4 וגם לבקשת ע.ת. 4 להזדהות סירבה הנאשמת. לדברי ע.ת. 4 הנאשמת אמרה " אני לא חייבת לכם כלום. קודם אתם תראו לי תעודת זהות שלכם" ובתגובה אמרה לה ע.ת. 4 כי לאחר שהנאשמת תזדהה תקבל ממנה את כל הפרטים ואולם הנאשמת עמדה בסירובה. גם ע.ת. 4 ציינה כי היתה לבושה מדים ותג שם " ובכל זאת רשמנו לה את הפרטים שלנו. הנ"ל בכל זאת סירבה להזדהות וניסתה לברוח. לכן הוזעקה תגבורת. על אף נסיונות חוזרים ונשנים ועל אף שהוסבר לנאשמת במה נחשדה סירבה הנאשמת להזדהות וטענה שתעודת זהות אבדה לה/נגנבה". מי שעצר הנאשמת לפי ע.ת. 4 היה ע.ת. 1 השוטר עדי מאיר שגם בפניו סירבה הנאשמת להזדהות. ע.ת. 5 חזרה על דברי ע.ת. 4 על השתוללות הנאשמת, על כך שתקפה אותה ואת ע.ת. 4, על כך שנערך חיפוש על הנאשמת בעקבות  הסתרת הנייר המגולגל. ע.ת. 5 ציינה כי השימוש בכח היה "בכח סביר", ובתוך כדי הנאשמת קיללה " בת זונה טיפשה" ותקפה אותם ועל כך נעצרה.

בכל מהלך חקירתה הנגדית עמדה ע.ת. 5 על כך שחלף זמן וכי ילדה לאחרונה ואינה זוכרת פרטי האירוע (פרוט' עמ' 28 ש' 1, 2, ש' 26, עמ' 30 ש' 6, 16, 25).

ע.ת. 3  רס"מ דניאלה אליה  הגיעה לזירת האירוע לבקשת ע.ת. 4, 5. כיוון שלא זכרה האירוע, הוגש מזכר שערכה (ת/3) בו ציינה כי הנאשמת לא הסכימה להציג תעודה מזהה, כיוון שטענה שאבדה לה וכי הנאשמת התפרעה והשתוללה והיה צורך לפיכך להפעיל כח. בחיפוש בחפציה של הנאשמת נמצאה תעודת זהות והנאשמת כל הזמן קיללה ודיברה "לא לעניין". ע.ת. 3 העידה כי לא נתנה הוראה לערוך חיפוש ולא ידעה לומר מי עיכב הנאשמת. בנוסף העידה כי לא ראתה אלימות מצד הנאשמת כי לא היתה נוכחת במהלך החיפוש.

ע.ת. 2 רפ"ק עדי מאיר היה ראש משרד החקירות ואליו הובאה הנאשמת על ידי ע.ת. 4, 5, לאחר שסירבה להזדהות. ע.ת. 2 גם העיד כי רוב האירועים מאותו סוג מסתיימים במשטרה כאשר החשודים מזדהים ומשוחררים עם או בלי דו"ח (תנועה). ע.ת. 2 מעיד " שוחחתי עם הנאשמת לא פעם ולא פעמיים וניסיתי להרגיע אותה והיא היתה אגרסיבית ועמדה על כך שאין ברשותה מסמך מזהה. היא סירבה להזדהות בעל פה" (פרוט' עמ' 9 ש' 26-19).

בשל התנהלות הנאשמת  הודיע ע.ת. 2 לנאשמת כי עצורה וכאשר הנאשמת התנגדה למעצר הקימה המולה תוך שהשתוללה.  בשל התנהגות הנאשמת ומתוך חשש לשלומן של ע.ת. 4, 5 תפס ע.ת. 2 בעורפה של הנאשמת כדי לאפשר איזוקה. ע.ת. 2 גם ציין כי הוא עצמו דאג להעברת החומר למח"ש לברור תלונת הנאשמת על שימוש בכח. (פרוט' עמ' 20 ש' 7). את האירוע יש לציין תיאר ע.ת. 1 במזכר (ת/2) שהוגש בנוסף לעדותו כמפורט לעיל.

באשר לחיפוש העיד ע.ת.2 כי הנאשמת "התנגדה לחיפוש. התנהגותה היתה לא רציונאלית ולא פרופורציונאלית" ( פרוט' עמ' 12 ש' 21). לדבריו יתכן כי  השתוללותה נבעה מההתנגדות לחיפוש (פרוט' עמ' 12 ש' 18-19). 

ההסבר שמסר ע.ת.2 לנאשמת לדבריו הוא "הובהר לה שאם היא לא תסכים להזדהות לא יהיה מנוס מלעוצרה ואם היא תעצר הובהר לה שיבוצע עליה חיפוש וזה יעשה בכוח אם יהיה צורך בכך". (פרוט' עמ' 13 ש' 26-27). לשאלת ב"כ הנאשם אם הוסברה לנאשמת משמעות סירובה לחיפוש, השיב : אולי לא פירטתי שהסברתי לה שאעצור אותה ומה יהיה משמעת סירוב לחיפוש. האם הדברים האלה הודעו לה? למיטב ידיעתי כן. לא זוכר ולא יכול לומר בודאות". (פרוט' עמ' 13 ש' 30-31). לציין כי  אין רישום בכתב של הסבר להתנגדות לחיפוש, אין גם פירוט בכתב של קצין לאישור ביצוע החיפוש.

במהלך עדותו חזר ע.ת. 2 וציין כי הנאשמת בהתנהגותה הפכה אירוע שגרתי לאירוע שגרר עיכוב, מעצר וחיפוש (פרוט' עמ' 9 ש' 17, עמ' 10 ש' 13-10, עמ' 14 ש' 5-3).